פסק-דין בתיק ס"ע 37043-07-10

בפנינו מונחת תביעה בה עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום הפרש פיצויי פיטורים ופיצויי הלנה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, וכן תשלום זכויות מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות.

רקע כללי

1.         הנתבעת הינה חברה הנמצאת במושב תדהר, ועוסקת בגידול שתילי ירקות, פרחים ותבלינים.

3.         התובעת עבדה בנתבעת החל מיום 12/10/99 וסיימה את עבודתה ביום 3/1/10.

4.         במועד סיום עבודתה (3/1/10), נקראה התובעת לשיחה אצל מר מאיר סיידה, הבעלים והמנכ"ל של הנתבעת.

5.         במסגרת שיחה זו הודיע מר סיידה כי הנתבעת נמצאת בקשיים כלכליים ועקב כך הוחלט להפחית 20% משכרה של התובעת.

6.         במענה לשאלתה של התובעת, הבהיר מר סיידה כי ככל שהתובעת לא תסכים לקיצוץ בשכרה היא תאלץ לסיים את עבודתה בנתבעת.

7.         הצדדים חלוקים בנוגע למהותה ואופייה של השיחה, בין מנהל הנתבעת לתובעת, והליך הפיטורים שנבע כתוצאה מאי הסכמתה של התובעת להפחית משכרה, וכן בנוגע לתשלומים נוספים להם עותרת התובעת, מכוח תחולת צו ההרחבה בענף החקלאות.

8.         בעקבות שיחה זו הוצא לתובעת מכתב פיטורים הנושא תאריך 3/1/10, ובו נכתב כדלקמן:

            "הנדון: מכתב פיטורים

            בהמשך לשיחתנו אני מודיע לך על הפסקת עבודתך החל מהיום.

            תקבלי את כל המגיע לך על פי החוק."

9.         טרם נתייחס לטענות הצדדים נציין כי במסגרת הסיכומים, חזרה בה התובעת מתביעותיה לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים והפרש דמי הבראה.

טענות הצדדים בתמציתן

עיקר טענותיה של התובעת

10.       לנתבעת הייתה כוונה להביא את מערכת יחסי העבודה לסיומם, מנהל הנתבעת לא הותיר בפני התובעת כל ברירה והלכה למעשה דרש את פיטוריה.

11.       פיטוריה נעשו בחוסר תום לב, בהליך מזורז, מבלי שניתנה לה האפשרות להתנגד ומבלי שנערך לה שימוע.

12.       בסופו של יום, אף עובד אחר לא פוטר מהעבודה ולא בוצעה הפחתת שכר לעובדים אחרים ומשכך התובע הופלתה לרעה בהליך פיטוריה.

13.       הנתבעת העבירה לה את פיצויי הפיטורים בשלמותם, רק לאחר שהגישה את התביעה ועל כן יש לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה.